האם מעבר למקלט לנשים מוכות, מהווה בסיס או צידוק להעתקת מגורי קטינים ממקום מגוריהם?
בהחלטה אמיצה ומנומקת של בימ"ש לענייני משפחה בת"א, קיבלה כבוד השופטת סיגלית אופק את בקשת האב - אותו ייצג משרדנו, והורתה לאם להשיב את הילדים למקום מגוריהם במרכז הארץ!!!
אמא ל- 7 ילדים, החליטה יום אחד, לעזוב עם 2 ילדיה הקטנים את דירת המגורים במרכז הארץ!
בהתחלה היא עברה לבית ההורים שלה בעיר אחרת.
לאחר כחודש ימים היא נכנסה למעון לנשים מוכות.
שנה לאחר מכן היא עזבה את המעון והחליטה לשכור דירה בצפון הארץ.
בכל הזמן הזה, 5 ילדים נמצאים במשמורת האב, והאב נאבק בבימ"ש לשם החזרת 2 הילדים הקטינים למרכז.
להשלמת "התמונה", כמו בהרבה תיקים אחרים, האם טענה:
בעצם, מדובר בתיק חטיפה קלאסי. האם חטפה את 2 הילדים הקטנים, וניסתה להציב עובדה בשטח! "אני עוברת לצפון עם הילדים והאבא ישלם לי מזונות!".
עורכי-דין המתמחים בדיני משפחה, מודעים לקושי בהתנהלות מול טענות של הסתה וניכור הורי, ולאותו הקושי בהתנהלות מול טענות של אלימות מילולית / אלימות פיזית / אלימות כלכלית, זאת מבלי להקל חלילה במקרים אמיתיים בהם נשים סובלות מאלימות.
בהחלטה אמיצה ומפורטת, של כבוד השופטת סיגלית אופק, בית המשפט קיבל את כל טענות האב! ודחה את טענות האם!, בקובעו - שאין מקום להתיר לאם להעתיק את מקום מגורי הקטינים לצפון הארץ מטעמים כדלקמן:
בית המשפט, הכשיל – הלכה למעשה, את ניסיון האם לחטוף את הילדים לצפון הארץ, וקבע שעל האם להשיב את הילדים לידי האב תוך 15 ימים, כשהוא קובע:
"שינוי מקום מגורים של קטינים אינו דבר של מה בכך, ועל דרך הכלל יש לשמור, ככל שניתן על יציבות בחייהם. ככל שמתעורר צורך, משותף של שני ההורים או של אחד מהם, לשנות את מקום המגורים – טובתם של הקטינים מחייבת את שיתוף הפעולה ביניהם, ובאין הסכמה יכריע בית המשפט "כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אימם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת".
עוד נקבע "המבקשת לא הניחה בפניי תשתית ראייתית כלשהי המלמדת כי אכן המבקשת עברה להתגורר במקלט לנשים מוכות מפאת אלימות כלשהי של המבקש, והמבקשת אף לא ביקשה את חקירתו של המשיב בעניין זה על אף שהמשיב מכחיש בכל תוקף את האלימות הנטענת. כמו כן, ועדת תסקירים התרשמה כי "ככל הנראה האם חוותה סבל עמוק בבית המשפחה" ולא הוציאה מכלל אפשרות כי "בהחלט ייתכן כי בעבורה העזיבה הייתה הכרח קיומי".
עם זאת, לא הוכחה אלימות מצד המשיב: "אני לא יודעת על איזה אלימות את מדברת. אני לא ראיתי. אין תלונות. לא יודעת על מה את מדברת. לא היה לה טוב בבית", וכנראה מדובר בפער בתפיסת החיים ("האם טוענת שלא היה לה טוב בנישואים מתחילתם"). בנוסף, יש ליתן משקל לעובדה שהמבקשת לא הגישה תלונה במשטרה או למצער בקשה לצו הגנה, והיא אף לא עברה מיידית למקלט לנשים מוכות אלא עברה תחילה לבית הוריה ורק אז ולאחר כחודש נכנסה למקלט.
אם לא די באמור לעיל... המבקשת הציעה כי האב ו- 5 הקטינים יעברו להתגורר גם כן בעיר בה היא מתגוררת. יש ליתן משקל רב לעובדה זו, שכן הדעת נותנת כי ככל והמבקשת הייתה חוששת מהמשיב היא לא הייתה מציעה מיוזמתה הצעה זו, אפילו לא כפשרה, ועצם העלאת ההצעה שומטת את הקרקע מתחת הטענה על טראומה שנגרמה לכאורה למבקשת מצד מהמשיב.
לאור האמור לעיל, אני סבורה כי טענת האלימות היא צידוק שנועד לסלול את הדרך להעתקת מגורי הקטינים מהעיר ****, בלי שבכלל המבקשת העלתה את נושא העתקת מקום המגורים כחלק מההליך המשפטי שהגישה, ובלי שבכלל הטענה הוכחה.
עוד אני סבורה, כי התנהלותה של המבקשת נעשתה תוך פגיעה והתעלמות ממעמדו של המשיב כאפוטרופוס טבעי לקטינות, ותוך המשך ניתוק הקטינות מהסביבה הטבעית שלהן ואף מבית המגורים אליו הורגלו הקטינות טרם הכניסה למקלט.
לאור האמור לעיל, מקובלת עליי טענת המשיב כי העתקת מגורי הקטינות, ללא הסכמתו, אין בה כשלעצמה כדי לשנות את המצב הקיים לפיו מקום מגורי הקטינות הוא ב****, ואני סבורה כי האמור לעיל, כשלעצמו, מצדיק להורות על החזרת המצב לקדמותו.
עו"ד ז'אנה רפאלוב - ייצגה את האב
צריכים עו"ד לניכור הורי, עו"ד למשמורת, עו"ד בדיני משפחה? אנו הכתובת.
