בית המשפט השלום בירושלים, דחה את תביעתה של השופטת ר.ב.ח, וחייב אותה בהוצאות ובנוסף בשכ"ט עו"ד בגובה 25,000 ₪ !!
השופטת הגישה תביעת נזקי גוף בגין חבלה שנגרמה לה במהלך הפלגה, כך לטענתה. עוד טענה כי כתוצאה מהתאונה נגרמה לה נכות רפואית בגובה 20% לצמיתות, ובגלל הנכות היא נאלצה לפרוש מכס השיפוט.
בית המשפט קבע שהוא לא מאמין לשופטת, שמסרה גרסאות סותרות ובלתי הגיוניות.
כך לדוגמא לעניין אופן קרות התאונה: "57. בשולי עניין זה... אציין כי יש גם צדק בטענת הנתבעים כי בכתב תביעתה ובתצהירה טענה התובעת כי נפלה בעת שביקשה להגיע אל תא השירותים בתא שלה לאחר שקמה ממיטתה ולא מצאה מקום אחיזה. לעומת זאת, בעדותה בבית המשפט טענה התובעת כי נפלה לאחר שיצאה מהשירותים. לשינוי זה ישנה משמעות..."
באופן חריג, בית המשפט הוסיף "מספר הערות" (סעיפים 60-63 לפסק הדין) כשהוא קובע:
הערה ראשונה – השופטת טענה שלא קיבלה שכר במשך 4 חודשים לאחר התאונה, אלא שמתלושי השכר עולה כי היא קיבלה שכר מלא במשך שנתיים וחצי לאחר התאונה, יותר מזה השופטת אפילו קודמה לתפקיד סגנית נשיא, ושכרה רק עלה בתקופה זו.
הערה שניה - השופטת טענה שיש קשר בין התאונה לפרישתה מהעבודה כשנתיים וחצי לאחר התאונה. גם כאן בית המשפט דחה את הטענה וקבע "לא הובאה כל ראייה כי היה לכך קשר לנכותה מהתאונה. התובעת לא התייעצה עם רופא תעסוקתי, לא הובאה כל ראיה אודות התייעצות עם הגורמים הרלוונטיים בהנהלת בתי המשפט, באשר לאפשרות העסקתה במשרה שאינה מלאה, או בדרך אחרת, ולא הובאה כל אסמכתא המלמדת כי לפרישתה היה קשר כלשהו לנכותה. העדר ראיות אלו מלמד כי אין קשר בין פרישתה של התובעת מכהונתה כשופטת לבין התאונה. מסקנה זו מתעצמת נוכח האמור כי בשנתיים וחצי הסמוכות לתאונה, היא עבדה כרגיל, שכרה השביח והיא אף קודמה לתפקיד סגנית נשיא. העובדה כי המסמך הרפואי שצורף לראיות הוא משנת 2012, ומהתקופה שלאחר מכן אין כל מסמך רפואי, מחזקת אף היא מסקנה זו."
הערה שלישית – התובעת טענה שמגיע לה אובדן שכר מלא. גם טענה זו נדחתה ע"י בית המשפט שקבע, "לתובעת נכות רפואית אורתופדית בשיעור 20%. אין כל בסיס לטענה כי בנסיבות אלו, יש לפצותה באובדן שכר מלא. בפרט שכאמור, בשנתיים וחצי עד לפרישתה היא עבדה בהיקף של משרה מלאה. התובעת לא הביאה כל ראייה על ניסיונותיה למצוא עבודה ההולמת את מעמדה כשופטת בדימוס. "
