חלוקת רכוש
במסגרת הליכי גירושין, עולה הצורך לחלק את הרכוש אותו צברו הצדדים במהלך החיים המשותפים שלהם.
בנוסף, בהתאם לחוק, במצבים מסויים, אפשר לבצע חלוקה לא שוויונית של הרכוש אותו צברו הצדדים, לדוגמא 80% לאישה ו- 20% לבעל! אך לא רק!
לגבי בני זוג שנישאו לאחר חקיקת חוק יחסי ממון בין בני זוג, ולא עשו ביניהם הסכם ממון, לאחר הגירושים נערך ביניהם איזון משאבים של כל אשר הם צברו במהלך הנישואים (באיזון המשאבים לא נכלל רכוש שהיה לכל אחד מבני הזוג לפני הנישואים, קצבה המשולמת מביטוח לאומי ורכוש שהוא קיבל במהלך הנישואים בירושה ובמתנה)
לגבי בני זוג שנישאו לפני חוק יחסי ממון בין בני זוג, חלה חזקת השיתוף על הרכוש (וגם על החובות) שנצבר במהלך הנישואים, דהיינו, הרכוש הוא משותף גם אם הוא רשום ע”ש אחד מבני הזוג. פרוק השיתוף ברכוש המשותף אינו מותנה בגירושים. נכסים משפחתיים כמו דירה, מכונית, מיטלטלים, כספים בבנקים וחסכונות נכללים במסגרת הרכוש המשותף ואילו לגבי נכסים עסקיים יש להוכיח כוונה לכלול אותם במסת הרכוש המשותף.
בג”ץ 1000/92 בבלי, נקבע כי על בית הדין הרבני לפסוק לפי החקיקה האזרחית בענייני רכוש. בפועל אין פסיקה אחידה בנושא בבתי הדין. בפסק הדין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בת”א (השופט י. גרניט) (תמ”ש 37181/97 ל.טי נ’ ע’ טי – אושר על ידי ביה”מ המחוזי בת”א) – נקבע כי גם נכסי קריירה הם בגדר רכוש בר-איזון והבעל לשעבר חויב לשלם לגרושתו תשלום עיתי, על מנת לאפשר לה לנהל רמת חיים דומה לשלו. בהחלטה שניתנה בתמ”ש 69690/03 בעניין ק.צ וי.מ (השופט י. גרניט) – נקבע כי גם בני זוג חד-מיניים זכאים כי בית המשפט לענייני משפחה יאשר את הסכם הממון שהם עשו ביניהם.
איך אנו יכולים לעזור?
משנת 2000 משרדנו מטפל בכל הקשור לדיני המשפחה בישראל, והשאלות שהובאו, הם רק קובץ קטן של השאלות ומתוך התיקים בהם טיפל משרדנו.
