ההליך האזרחי מאפשר לאדם או תאגיד לתבוע את זולתו, או את רשויות המדינה. 

הפרוצדורה, או “ההליך”, הינו הענף המשפטי שאינו עוסק במהותן של הזכויות המשפטיות, כי אם בדרכים בהן ניתן לקבל הכרעה במקרה של סכסוך משפטי. הענף אינו עוסק בשאלה “מי צודק?”, “לטובת מי נוטה הדין?”, “מי אחראי לנזק שנגרם?”, “מי הפר את החוזה?” אלא בשאלות כגון “את מי ניתן לתבוע?”, “באיזה סוג של תביעה מדובר?”, “לאיזה בית משפט יש להגיש את התביעה?”

ענפי המשפט המהותי, כגון דיני חוזים, או דיני הנזיקין אינם נותנים תשובות לשאלות אלו, אלא מתווים לשופט בפניו מובא המקרה את הכללים המשפטיים לפיהם יש להכריע בדיון. כיצד להביא את העובדות בפני השופט, ומהו ההליך בו יכריע בהן, זהו עניינו של המשפט הדיוני, ובמידה רבה שייכים אליו גם דיני הראיות

חשיבות המשפט הפרוצדורלי אינה פחותה מחשיבותו של המשפט המהותי. אדם הנתבע על הפרת חוזה, לדוגמה, אם לא יגיש כתב הגנה לבית המשפט במועד, עלול להפסיד במשפט ולהיות מחויב בפיצויים כבדים, גם אם יש בידו הוכחות טובות לכך שלא הפר את החוזה. טעות טכנית בכתב אישום או בניהול ההליך עלולה להביא לזיכויו בדין אף של הרוצח האכזר ביותר

לסיכום נקודה זו, חשוב לזכור כי גם אם מבחינה מהותית עומד הדין לצידו של צד להליך מסוים, עדיין עליו להקפיד על כל כללי המשפט הדיוני על מנת לזכות בדינו

שלבים מרכזיים בניהול הדיון האזרחי בישראל

הגשת כתבי טענות – מוגשים כתב תביעה, כתב הגנה, וכתב תשובה. זהו שלב ראשוני שבו אין חובה לצרף מסמכים וראיות. אי-עמידה במועדים מחייבת דווח לבית המשפט ובקשת ארכה, כדי למנוע קבלת פסק דין או החלטות במעמד צד אחד, כנגד הצד שלא פעל במועד. 

קדם משפט – שלב בהליך, בו בית המשפט מנסה לברר את השאלות שבמחלוקת, לבדוק כי התקיימו הליכים מקדמיים בין הצדדים, האם יש צורך במתן הוראות נוספות לקידום ההליך, ובין היתר לנסות להגיע לפשרה בין הצדדים.  עקרון מרכזי הוא כי אין להפתיע ב”שליפת” מסמך או ראיה במהלך הדיון, ועל הצדדים לגלות מראש את כל מסמכיהם, ולהגישם באמצעות תצהיר בחתימת עד, שעשוי להחקר על תכן תצהירו. לפי פסיקת בית המשפט העליון, יש “לאפשר לבעלי הדין ‘לשחק’ בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראייה בלתי צפויה וכך יכשיל את יריבו, שלא הייתה בידו אפשרות לבדקה ולהכין חומר ראיות לסתור”. בשלבי ‘קדם המשפט’ נידונים גם עניינים טכניים מבלי שמובאות עדיין ראיות לגופו של עניין

שלב ההוכחות – שלב זה מתחיל בפרשת התביעה (הבאת ראיות מטעם התובע), לאחר מכן פרשת ההגנה (הבאת ראיות מטעם הנתבע), כשכל עד המוזמן עשוי להיחקר ב”חקירה ראשית” ו”חקירה נגדית”, על תוכן התצהיר שהגיש.

שלב הסיכומים – בתום הצגת הראיות, קובע בית המשפט מועד בו יידרשו הצדדים לסכם את כל טענותיהם, בדרך כלל בכתב ותוך הגבלת אורך הסיכומים. 

פסק דין – בית המשפט פוסק האם לקבל את התביעה או לדחותה. בחלק הראשון של פסק הדין יובא בדרך כלל הרקע למחלוקת, אחר כך טיעוני הצדדים בתמצית, ולבסוף פרק המכונה ‘דיון’ בו מסביר בית המשפט כיצד הכריע במחלוקת ומהם נימוקיו. הפרק האחרון בפסק הדין מתייחס באופן מפורט לסעדים שהתבקשו: במקרה שתביעה נתקבלה במלואה או בחלקה, האם יוענקו לתובע הסעדים שביקש, כולם או רק מקצתם, ומי מהצדדים יחויב לשאת בתשלום הוצאות משפט של הצד השני

סדר דין מהיר

בית משפט השלום דן בסדר דין מהיר בתביעות בשווי של עד 75,000 ש”ח. גם תביעות ממוכנות או תביעות בסדר דין מקוצר העונות על תקרת סכום התביעה וניתנה בהן רשות להתגונן, וכן בתביעות שהועברו מבית משפט לתביעות קטנות נדונות בסדר דין מהיר. כללי סדר הדין המהיר אינם חלים על תובענות ייצוגיות ותביעות לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בית המשפט רשאי להעביר תביעה למסלול של סדר דין מהיר בהסכמת כל הצדדים, כאשר הוא סבור כי התובענה מתאימה לדיון בסדר דין מהיר. בית המשפט רשאי בכל עת להורות על העברת הדיון לסדר דין רגיל אם מצא שאינה מתאימה לדיון בסדר דין מהיר

בתובענות בסדר דין מהיר חלים כללים שנועדו להאיץ את הדיון‏ וסיומו.

סדר דין מקוצר - בוטל בתקנות החדשות.

כיצד נוכל לעזור

ברצונך הגיש תביעה, או קיבלת תביעה? צור קשר עם משרדנו לקבלת הסיוע המתאים עבורך לצורך מימוש הזכויות שלך